ע"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
21779-09-09,13736-01-12,21841-09-09
31/03/2014
|
בפני השופט:
רון סוקול
|
- נגד - |
התובע:
1. כותון קולורס בע"מ 2. לייב איתי
עו"ד ר' פלר
|
הנתבע:
פקיד שומה חיפה עו"ד יוסף דאוד
|
פסק-דין |
1. שלושה ערעורי מס על שומות בצווים שהוציא המשיב לחברת כותון קולורס בע"מ ובעל השליטה בה מר איתי לייב לשנים 2007-2004. ההכרעה בערעורים מחייבת התייחסות למספר שאלות שונות; האם התקבולים ששולמו לבני משפחתו של איתי לייב מהווים הכנסות עבודה אצלם, או שמא מדובר למעשה בטובות הנאה ששולמו לאיתי לייב? ככל שיקבע שמדובר בטובות הנאה לאיתי לייב, יש לבחון כיצד לסווג טובות הנאה אלו; עוד עולה השאלה האם יש לראות בהלוואה שניתנה על ידי חברת קו השחר בע"מ למערערת כהלוואה שנמחלה ואם כן כיצד לסווג את המחילה; האם יש להכיר בהוצאות למערערת בשל חובות אבודים?
נבחן את השאלות השונות כסדרן ותחילה נפרט את הרקע הרלבנטי לערעורים.
רקע
2. מר אריה לייב, אביו של המערער, היה בעל השליטה והמנהל של חברה בשם קו השחר תעשיות טכסטיל (1987) בע"מ (להלן: "קו השחר"). חברה זו עסקה במשך שנים רבות ביבוא ויצוא מוצרי טקסטיל (עדות אריה לייב, עמ' 8, 15; ועדות מר נג'ים עמ' 18). החברה נהגה לרכוש סחורה מספקים שונים, חלקם מהודו, חלקם מאירופה ובשנים האחרונות בעיקר מסין (עמ' 8) ולייצא את הסחורה ללקוחות בארץ ובארצות הברית.
מעדותו של אריה לייב מתברר, כי חברת קו השחר לא עמדה בתשלומי האגרות לרשם החברות, עד שבשנת 1999 או בתחילת שנת 2000, נמחקה החברה (עמ' 15). לדבריו, באחד המקרים, כאשר יובאה סחורה לישראל, לא ניתן היה לשחררה מהמכס בשל מחיקת החברה. על פי עצת רואה החשבון החליט אריה לייב להקים חברה חדשה ולהעביר אליה את הפעילות העסקית (עמ' 15 שורה 5).
3. לאור המלצה זו הוקמה בשנת 2001 חברת כותון קולורס בע"מ - המערערת (להלן גם "החברה"). בעל המניות היחיד בחברה הינו בנו של אריה לייב, איתי לייב (להלן גם "איתי"). עם הקמתה קיבלה המערערת סך של 1,673,308 ש"ח מקו השחר. סכום זה נרשם בספרי המערערת כהלוואה. מהעדויות הוברר כי את המערערת מנהל אריה לייב (עדות עמ' 6, תצהיר מע/4 סעיף 4, מע/5 סעיף 3). אין חולק כי גם בעל השליטה, איתי לייב, עובד בחברה ועוסק בניהול (מע/2).
החברה מעסיקה מנהל חשבונות בשם מרון נג'ים, אשר נמצא בכל העת בישראל (עמ' 16, 17). לעדותו, הוא היה במשרד בכל יום וביחד עמו עבדו במשרד גם איתי לייב ואשתו אורטל (עמ' 16).
4. במשך שנות המס נשוא הערעורים שילמה המערערת שכר עבודה גם לאבלין, אשתו של אריה (ואמו של איתי), לאורטל לייב (אשתו של איתי) וליורן לייב (בנו של אריה ואחיו של איתי). מתברר, כי בשנות המס שבערעור שהו אריה, אבלין ויורן במשך מרבית ימי השנה מחוץ לישראל (ראו פירוט בסעיף 10 למש/1). למרות זאת, כך נטען, המשיכו בני המשפחה לעבוד בחברה, תוך שהם נותנים לה שירותים שונים, כנדרש בשל פעילותה בארצות הברית.
5. עוד התברר כי בין היתר סיפקה החברה סחורה ללקוח בשם אקוורל. מדובר בשותפות שבעליה הם השותפים חיים לוז, רמי לוז וניסים לוז. השותפות לא שילמה את התמורה המגיעה ואף לא עמדה בהסדרי חוב שהושגו עמה, עד שהחוב תפח והגיע לסך של 4.9 מיליון ש"ח. בסופו של יום, נכרת בין המערערת לשותפות אקוורל הסכם פשרה לפיו התחייבה אקוורל לשלם למערערת סך של 2,000,000 ש"ח בתשלומים. כן התחייבה להחזיר חלק מהסחורה שקיבלה (נספח ג' למש/1). שווי הסחורה שהוחזרה נקבע ל-2.9 מיליון ש"ח במחירי עלות הרכישה המקורית.
הואיל והמערערת העריכה את שווי הסחורה שהוחזרה בשיעור של 10% בלבד ממחיר המכירה לאקוורל, כלומר בשווי של 290,000 ש"ח, דיווחה המערערת על הוצאה בשל חוב אבוד בסך של 2.61 מיליון ש"ח. המערערת גם דיווחה על הוצאה בשל חוב אבוד בסך של 260,000 ש"ח לשני לקוחות נוספים.
השומות
6. החברה ואיתי הגישו דו"חות שנתיים למשיב. את הביקורת לדו"חות החברה ולדו"חותיו של איתי לייב ערכה המפקחת גלית רייצ'ס (מש/1). במהלך הביקורת הגיעה המפקחת למסקנה כי שלושה מבני המשפחה, אבלין, אורטל ויורן לייב, לא עבדו בחברה. לפיכך, ייחסה את כל התקבולים שקיבלו השלושה בשנות המס הרלבנטיות לבעל השליטה איתי. המפקחת תיאמה את ההכנסה וסווגה את סכומי השכר שלכאורה שולמו לשלושה כהכנסה מדיבידנד של איתי, הכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. המפקחת הכירה גם בניכוי בגין המס שנוכה במקור משכר העבודה ותאמה את תוספת ההכנסה לאיתי בהתאם. המפקחת מצאה כי לא היה מקום להכיר בהוצאה בגין חוב אבוד בסך של 260,000 ש"ח מחברות שונות, שכן המערערים לא המציאו כל אסמכתא לחוב הנטען. ביחס להוצאה בגין חוב אבוד מהשותפות אקוורל נקבע כי לא מדובר ב"חוב אבוד", אלא בהחזר סחורה.
המפקחת קבעה עוד כי בשים לב לכך שההלוואה שניטלה מקו השחר לא הוחזרה יש לראותה כאילו נמחלה. על כן הוספה למערערת הכנסה לשנת 2006 בסכום ההלוואה.
7. בשים לב לאמור, הוצאו למערערים שומות בצו לפי סעיף 112(ב) לפקודה, כדלקמן:
לאיתי לייב, הכנסה נוספת למוצהר: